פלורנטין

פלורנטין היא שכונה הנקראת על שמו של שלמה פלורנטין ונחשבת היום לשכונה הצעירה, ההיפסטרית והמגניבה של תל אביב ובדרך להפוך לאחת משכונות היוקרה שבעיר.

מיקומה בדרום תל אביב סמוך לגבול עם יפו, בין הרחובות העלייה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה

(סלמה) מדרום.

היסטוריה

השכונה החלה את דרכה בשנת 1927 ביוזמתם של שני חברים יוצאי סלוניקי שביוון: דוד אברבנאל והקבלן שלמה (סולומון) פלורנטין, שרצה להקים שכונה לזכר אביו שהיה אחד ממנהיגי התנועה הציונית ביוון. אליהם הצטרפו גם עולים מטורקיה ובורכה שהגיעו לארץ באותה תקופה. השכונה תוכננה כשכונה בורגנית משולבת בבניינים בני 3 עד 4 קומות שרחובות צרים ביניהם, כאשר הקומה הראשונה נועדה לבתי מלאכה או חנויות. אדריכלות שמעידה על צניעותם של אותם עולים.

לקראת סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 החלה נטישת השכונה על ידי מתגורריה, שאת מקומם תפסו עסקי מסחר ותעשייה זעירה. הידרדרות זו נמשכה עד שנת 1991, בה הכריזה עיריית תל אביב על פרויקט התחדשות אזורי. פרויקט התחדשות פלורנטין נפסק בהדרגה לקראת סוף שנות התשעים, אך יוזמות פרטיות נמשכות בה וכוללות שיפוץ מבנים ישנים, בניית בתי דירות עם אוריינטציה לצעירים, ופתיחתם של בתי קפה, מקומות בילוי, גלריות, סדנאות אמנים צעירים וחנויות מעצבים, לצד התעשיות הוותיקות, כמו ביגוד וריהוט. כלומר החלה התעוררות מחודשת והפיכת השכונה משכונת פועלים לשכונה של צעירים ואמנים. עלויות המגורים והשכירות, הנמוכות יחסית לשכונות תל אביביות מבוססות יותר, מושכות לפלורנטין צעירים רבים ו"בליינים" החיים בצד האוכלוסייה הוותיקה. עם זאת, סמיכותה של השכונה לאזור התחנה המרכזית הישנה וריכוזי העובדים הזרים בסביבותיה לא היטיבו עם תדמיתה.

מגמת ההתחדשות עוררה את שוק הנדל"ן בשכונה, וגרמה למספר בעלי בתים להגיש תביעות נגד תושבי שכונה ותיקים החיים בהסכם דמי מפתח, בשאיפה לקבל לראשונה אחרי עשרות שנים תמורה ריאלית לנכסים שברשותם. כתוצאה ממשפטים אלו חלו תמורות דמוגרפיות באוכלוסיית האזור, משפחות מסוימות נאלצו לעזוב וגדל ריכוז הצעירים בשכונה.

באוקטובר 2006, לאחר שעלתה רמת הפשיעה בשכונת פלורנטין, החליטה העירייה לתגבר את המשטרה בשוטרי מג"ב. תושבי השכונה, ביחד עם פעילים מארגונים חברתיים, יצאו להפגנות כנגד תכנית זו. ההחלטה לא בוטלה, אך מאז פעילות המחאה שוטרי מג"ב לא פועלים בשכונה.

אתרים בשכונה

• בשכונה שוכן "בית יאיר" – מוזיאון לתולדות הלח"י, שממוקם בבניין שבו נרצח מייסד הארגון , אברהם שטרן (יאיר), על ידי אנשי הבולשת הבריטית שעצרו אותו.
• בקצה המערבי של השכונה נמצאת "גינת דרויאנוב" ובה מגרש כדורסל, משחקי ילדים ודשא. לצידה גם בניין המשמש אמנים במסגרת "סדנאות האמנים", ושני חדרים שמשמשים את "מהפך", תנועת סטודנטים שעוסקת בחינוך.
• שוק לוינסקי, הנמצא בחלק המזרחי של השכונה.
• בית הכנסת "אהבת חסד" (רחוב אברבנאל 54), בעל סגנון הבניה האופייני לשכונה בראשיתה.
• שוק העלייה, הנמצא ברחוב העלייה פינת רחוב וולפסון, הוא מבנה באוהאוס שהוקם בשנת 1938 וכיום הוא נטוש ומיועד להריסה.