כרם התימנים

אחת השכונות המיוחדות של תל אביב, שעם השנים עברה שינויים מרחיקי לכת משכונת עוני מוזנחת עם בתים נמוכים מקורות עץ, פחונים וחומרים זולים אחרים וחצרות פנימיות קטנות, לאזור אטרקטיבי ביותר למגורים אשר עובר חידושים ופיתוחים כל הזמן ולעלייה בערך הנדל"ן באזור. אך השינויים שהחלו בשנות ה-90 לא פגמו ברוח ההיסטורית והציורית של המקום ושמרו על צביונה המיוחד והנוסטלגי. השכונה משלבת בתים נמוכי קומה מאבן, לבנים או בטון בסמטאות ציוריות צרות שמזכירות את הפרברים באירופה, לצד בתים מודרניים ויוקרתיים הבנויים בסגנון אדריכלי מוקפד שהתווספו בשנים האחרונות. כיום ניתן למצוא בה אוכלוסייה מבוססת לצד וותיקי השכונה, קולינריה משובחת המשלבת מסעדות אותנטיות ומסעדות טרנדיות, בתי קפה וברים מגניבים ובעיקר אקשן.

השכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל.

היסטוריה

השכונה הוקמה בשנת 1906 (לפני ייסוד תל אביב), על אדמתם של אהרון שלוש, יוסף בק מויאל וחיים אמזלג. הקרקע נמכרה בתנאים אטרקטיביים לקונים. רוב הרוכשים היו יוצאי תימן שהגיעו מירושלים. תחילה הייתה כוונה לקרוא לשכונה על שם עו"ד דוד מויאל, בנו של יוסף בק מויאל, אך מכיוון שהקמתה של השכונה נמשכה שנים רבות, הוצע לקרוא לה לאחר מכן בשם "מחנה ישראל", אלא שגם שם זה לא התקבל. רק בשנת 1929 התקבע השם "כרם התימנים". על פי הסיפור, גרסת השם הראשונית הייתה "כרם התימני", ומקורה היא מהשומר התימני אשר שמר על כרמו של יוסף בק מויאל.

בין תושבי השכונה היו תלמידי חכמים כמו הרב יחיא נחום, שהיה רב השכונה, הרב אברהם אלנדאף והרב שלום יצחק הלוי.

לכרם התימנים היה חלק לא קטן במאורעות שהיו לפני קום המדינה כמו מאורעות תרפ"ט וגם במלחמת השחרור. בתיה, כמו בתי נווה צדק, שימשו מעוז למחתרות המתהוות ומתפצלות זו מזו. לאחר קום המדינה התחלפו קולות כדורי הצלפים שירו על כרם התימנים בצלילים של מוזיקה. זמרים ולהקות מובילים צמחו מן הכרם כמו אהובה עוזרי, להקת הפרברים, דקלון, בועז שרעבי ועוד.

החל משנות ה-90 השתנו פניה של השכונה, נבנו בה בתי מידות מפוארים ועלה הביקוש להתגורר בה. רבים מזקני השכונה הלכו לעולמם ורבים מהצעירים עזבו. רוחו המקורית של הכרם נשמרה במועדון הקשישים בשכונה.