גני שרונה קרית הממשלה

במתחם שרונה הרחובות מלאי חיים… בתי הקפה ומסעדות, סיורים מודרכים ברחבי המתחם, מגורים ועסקים. אבל מי שיסתכל מסביב יגלה את הבתים המשוחזרים להפליא, את הפרטים של המתחם החדש-היסטורי הזה, שהוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של תל אביב ושל המדינה לאורך יותר מ-140 שנה.

היסטוריה

המושבה החקלאית שרונה נוסדה בשנת 1871 על ידי הטמפלרים – חברי קבוצה

נוצרית דתית משיחית שמוצאה מגרמניה. איכרי שרונה נודעו בחקלאות המודרנית המתקדמת שלהם. ותחת שלטון המנדט הבריטי שרונה שגשגה.

במלחמת העולם השנייה, שרונה הפכה למרכז של המפלגה

הנאצית בארץ ישראל מה שהביא לקץ ההתיישבות שלהם בישראל. מרביתם

נכלאו וגורשו לאוסטרליה עם משפחותיהם. את מקומם במחנה תפסו כוחות משטרה וצבא בריטיים ובין השנים 1945-1947 הותקף מספר פעמים על ידי האצ"ל, הלח"י והפלמ"ח.

בראשית מלחמת העצמאות המחנה שרונה עבר

לידיים עבריות, שונה שמו למחנה "יהושע" ובו נבנה הכוח העברי בדרך למדינה.

ערב הקמת המדינה, במאי 1948, שוכנו במבנים הטמפלרים משרדי ממשלת ישראל הזמניים ושמה של שרונה שונה ל"קריה".

כאשר הוכרזה ירושלים כבירתה של מדינת ישראל בשנת 1949, החל מעבר משרדי

הממשלה לירושלים ובשנת 1955 המטה הכללי של צה"ל התמקם בקריה.

לאחר מאבק ציבורי נרחב, הוחלט לשמר ולשחזר קרוב ל-40 בתים מהמושבה המקורית. במהלך עבודות השיפוץ, חמישה בתים טמפלרים שעמדו לאורך רחוב קפלן הוזזו כמה עשרות מטרים דרומה כדי לאפשר את הרחבת ציר התנועה. אנשי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שהיו אחראים על עבודות השימור

והשחזור, נעזרו בין היתר

במידע ובתמונות שהגיע מבניהם,

נכדיהם וניניהם של הטמפלרים שגרו בשרונה. עצים מהתקופה הטמפלרית עדיין נטועים בין הבתים ולצדם הוספו מדשאות והוקמו מגרשי משחקים לילדים.

במהלך העבודות התגלו למשחזרים הפתעות לא צפויות ומשמחות,

כמו למשל, בית הבד והבאר שנחשפו בשלמותם באחד המרתפים ואפילו

האנטנה הגדולה, ששימשה את המוסד בשנותיו הראשונות, שופצה ושומרה.